פסק-דין בתיק ע"פ 2333/07

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.             המערערים שמשו כולם שמאי מקרקעין בלשכת השמאי הממשלתי בחיפה והצפון. הם שמאים ותיקים, ושמשו בתפקידים בכירים כעובדי מדינה. הם הורשעו כולם בידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ודינם נגזר ביום 30.1.07 (ת.פ. 219/03, כב' השופטת ר' חופרי-וינוגרדוב) בעבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים, וחלקם בעבירות איסור הלבנת הון. המערער מוסה חלף, זוכה מאישום בגין הדחה בחקירה שהואשם בו לבדו, וזאת בסיום פרשת התביעה.

2.             על שלמה תענך (להלן: תענך) נגזר עונש מאסר של 4 שנים לריצוי בפועל, וכן מאסר על תנאי וקנס של 3 מליון ש"ח, או מאסר שנתיים תמורתו. על שמואל שחר (להלן: שחר) נגזר עונש מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי, ותשלום קנס של 3 מליון ש"ח או מאסר שנתיים תמורתו. על מוסא חלף (להלן: חלף) נגזר עונש מאסר בפועל של 3 שנים, מאסר על תנאי, וכן קנס בסך 2.5 מליון ש"ח או 20 חודשי מאסר תמורתו. על שמעון שינה (להלן: שינה) נגזר עונש מאסר על תנאי וקנס בשיעור 2 מליון ש"ח או 16 חודשי מאסר תמורתו.

           כן החליט בית המשפט קמא על חילוט סכום של 2,231,193 ש"ח מתוך סכום שהוקפא בחשבון נאמנות בעניינו של תענך, ועל חילוט סכום בסך 2,395,974.5 ש"ח מתוך סכומים שהוקפאו בעניינו של שחר. כן חולטו סכומים שהוקפאו בחשבונו של חלף ובחשבונות של שינה. הכספים שחולטו כאמור הועברו למוסד לביטוח לאומי.

3.             ארבעת המערערים ערערו בפני בית משפט זה הן על הכרעת הדין (להלן: הכ"ד) והן על גזר הדין. הם בקשו לעכב את ביצוע עונשיהם עד להכרעה בערעורים. בית משפט זה (כב' השופטת מ' נאור), הורה על עיכוב ביצוע עונשי המאסר בפועל שנגזרו על המערערים, לרבות עונשי המאסר במקום קנס שהושתו עליהם, וזאת עד להכרעה בערעור. עונשי הקנס וחילוט הכספים לא עוכבו.

4.             למרבית הצער, המערער שחר נפטר לבית עולמו במהלך הדיון בערעורים, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים וההליך נדחה לעיון. ארוע מצער זה מעלה את השאלה מה גורל ערעורו לאחר פטירתו. נתייחס לשאלה זו בהמשך הדברים, ולאחר פירוט כלל הנתונים הצריכים לרקע הליך זה.

המערערים

5.             ארבעת המערערים הינם שמאי מקרקעין, שעבדו במשך תקופה ארוכה באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים (להלן גם: האגף).

           המערער תענך בע"פ 2333/07, יליד 1940, החל לעבוד באגף בשנת 1963 והוסמך כשמאי בשנת 1967. הוא שימש מאז שמאי מחוזי בלשכת השמאי הממשלתי בחיפה והצפון. מ-1981 ועד 1996 שימש מנהל לשכת חיפה והצפון של האגף. משנת 1996 ועד לפרישתו מתפקידו בספטמבר 2000, כיהן כסגן השמאי הממשלתי הראשי. מאז פרישתו, הוא עובד כשמאי פרטי במשרד שפתח.

           המערער שחר ז"ל בע"פ 2402/07, יליד 1949, החל לעבוד באגף בלשכת חיפה והצפון בשנת 1970. הוא הוסמך כשמאי מקרקעין ב-1977 ושימש מנהל לשכת חיפה והצפון מ-1996 ועד למועד השעייתו בשנת 2001, בעקבות הפרשה נשוא הליך זה. 

           המערער חלף בע"פ 2439/07, הינו יליד 1939. הוא הוסמך כשמאי מקרקעין בשנת 1968, והחל לעבוד כשמאי מקרקעין באגף שומת מקרקעין בלשכת מחוז חיפה והצפון בשנת 1972, ולאחר מכן שימש שמאי מחוזי. משנת 1997 שירת כסגן מנהל הלשכה עד לפרישתו בשנת 2002 עקב פרשה זו.

           המערער שינה, המבוגר מבין השמאים, הוא יליד שנת 1929 והוא המבוגר מבין ארבעת השמאים. הוא עבד כשמאי מקרקעין בשירות הציבורי בלשכת חיפה והצפון במשך 30 שנה מאז 1964 ועד צאתו לגמלאות. בשנת 1994 כיהן למשך תקופה מסוימת כסגן לשכת חיפה והצפון.

עיקרי האישומים והרקע להם

6.             אגף שומת מקרקעין מהווה יחידה מקצועית עצמאית במשרד המשפטים, המופקדת על הכנת  שומות מקרקעין ובנייה במדינה. בין תחומי פעילותו העיקריים של האגף - עריכת שומות ובקרה על שומות לצורך עסקאות מקרקעין שהמדינה, או מי ממוסדותיה, הם צד להן. בראש האגף עומד השמאי הממשלתי, אשר על פי החלטות ממשלה מוסמך להעריך בשמה שווי קרקעות שמשרד ממשלתי מתכוון להיות צד לעסקה בהן.

7.             בפרשה נשוא ענייננו מעורב גם המוסד לביטוח לאומי, תאגיד סטטוטורי הפועל מכח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: המל"ל). במסגרת תפקידיו, מעביר המל"ל קצבאות לזכאים על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה). אחד המבחנים לצורך קביעת הזכאות לקצבה זו, הינו היקף הכנסותיו של מבקש קצבה, כאמור. על פי החוק, כספים המתקבלים כהכנסה מנכס נחשבים "הכנסה" לצורך מבחני הזכאות לקצבה. מבחני הזכאות העלו את הצורך בהכנת שומות עבור המל"ל ביחס לנכסים של דורשי קצבאות, כדי לבחון אם הם מניבים הכנסות לצורך בירור עמידתם של המבקשים במבחני הזכאות לקצבה.

8.             המל"ל פנה לאגף שומת המקרקעין כדי שיבצע את השומות הנדרשות. בחודש נובמבר 1978 סוכם בין השמאי הממשלתי הראשי דאז, מר זאב כהן, לבין מנהל התחום הנוגע בדבר בביטוח הלאומי, מר בן ציון ליפשיץ, כי עובדי אגף שומת מקרקעין יבצעו שומות אלה עבור המל"ל כעבודה פרטית. במסגרת הסכם זה, סוכמו בין הצדדים פרטים שונים ביחס להזמנות העבודה, חשבונות שכר טרחה, גובה השכר, ועניינים נוספים (להלן: הסכם 78').

9.             ביום 28.9.98 נחתם הסכם קיבוצי בין הממשלה לבין הסתדרות העובדים בענין תנאי ההעסקה של שמאים בשירות המדינה (להלן: ההסכם הקיבוצי). על פי הסכם זה, הוטל איסור מוחלט על המשך ביצוע עבודות פרטיות בידי שמאים המועסקים בשירות המדינה. בד בבד עם הטלת האיסור האמור, ניתנה לשמאים בשירות המדינה תוספת שכר בשיעור של 27%.

10.          בעקבות ההסכם הקיבוצי, סוכם בין המל"ל לשמאי הממשלתי הראשי, כי מכאן ואילך האגף ישמש בתפקיד מטה, ויפנה בקשות לשומות שיתקבלו מהמל"ל לשמאים פרטיים הקשורים עם האגף. השמאי הממשלתי הוציא הנחיות ברוח זו למנהלי לשכות האגף.

11.          עוד יצויין לצורך הבנת הרקע, כי לשכת שמאי המקרקעין (להלן: הלשכה) הינה גוף וולונטרי, המאגד שמאים העוסקים בתחום המקרקעין. הלשכה פרסמה תעריף לשכר טרחה, על פיו יגבו שמאים את שכרם בעבור הכנת שומות לנכסי מקרקעין, וזאת החל משנת 1993. תעריף זה הינו תעריף מנחה, ואינו מחייב (להלן: התעריף).